הוועדה המקומית בתל אביב-יפו אישרה את תכנית העיצוב להסבת מיכלי הדלק ברדינג למוקד תרבות, פנאי, יצירה וספורט

צילום: מילבאואר אדריכלים בשותפות עם תמא, רנדר איבולב

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית תל אביב-יפו אישרה ביום רביעי, 2 בספטמבר, את תכנית העיצוב של פרויקט חוות מיכלי הדלק ברדינג. במסגרת התכנית, מיכלי הדלק הוותיקים של תחנת הכוח רדינג וסביבתם יוסבו למוקד של תרבות, פנאי, יצירה וספורט, שיהיה פעיל סביב השעון וייפתח לראשונה לציבור הרחב.

הפרויקט נועד לקשור את הרובע החדש של שדה דב למרכז העיר וליצור מרכז עירוני חדש, כחלק מההתפתחות האורבנית העתידית של העיר, לצד השבת הטבע המקורי לאזור שפך הירקון.

את תכנית העיצוב, שקודמה על ידי עיריית תל אביב-יפו וחברת "אתרים", תכננה חברת מילבאואר אדריכלים בשיתוף משרד תמא אדריכלות נוף. התכנית עוסקת בשימור ובשימוש מחדש באתר חוות מיכלי הדלק ובשטחים הפתוחים הסובבים אותו באזור שפך הירקון, נקודת המפגש בין הנחל, הים, הטבע והעיר.

במקום להרוס את שלושת מיכלי הפלדה העגולים, ששימשו לאחסון דלק עד ראשית שנות ה-2000, מוצע לשמר את המעטפת התעשייתית שלהם ולהסב את החללים הפנימיים למועדון עירוני רב-שימושי של תרבות, יצירה, פנאי וספורט. התכנון מבוסס על שימור ה"עיגול" החיצוני של המיכלים ועל הוספת "עיגול" פנימי חדש, שייצר חללי פנים המוארים באור טבעי.

לצד המיכלים מציעה התכנית לפתח את המרחב הפתוח שביניהם כמרחב שוטטות עירוני, שיכלול שימושים ציבוריים לפנאי ולשהייה, לתרבות ולאירועים, וכן חיבור רציף בין הירקון, הים והעיר.

התכנית כוללת גם מרכיבים של קיימות ושיקום סביבתי. במתחם יוקם אזור השהיה טבעי למי נגר ויבוצע שיקום של גדות הירקון. לפי העירייה, המהלך יאפשר ליצור בתי גידול לדגים, לצמחייה, לחרקים ולציפורים ולהחזיר למרחב את המופע הטבעי המקורי שלו.

ממלא מקום ראש העירייה ויו"ר ועדת תכנון ובנייה, ליאור שפירא, מסר: "אני מברך על אישור תוכנית העיצוב. זהו מהלך שממחיש כיצד תכנון נכון יכול להפוך תשתית היסטורית למרחב ציבורי חדש, משמעותי ופתוח לכולם. אנחנו מחברים כאן בין שימור, טבע וחיי העיר, ומשיבים לתושבות ולתושבים אזור שהיה במשך שנים סגור ומנותק – והופכים אותו למרחב ירוק, תוסס ומעורר השראה, בלב העיר".

אתר חוות מיכלי הדלק של תחנת הכוח רדינג נמצא באזור שפך הירקון. בשטחו שלושה מבני פלדה עגולים ששימשו כמיכלי דלק בין השנים 1968 ל-2007. במרחב נמצאים גם מתקני תשתית ומבנים המבטאים אדריכלות תעשייתית בעלת ערכים היסטוריים. לדברי העירייה, הקמת החווה מציינת מפנה בהיסטוריה התעשייתית של חברת החשמל ובהתפתחותה של תל אביב.