תמר מילר, המתמודדת עם פוסט־טראומה לאחר 7 באוקטובר בעקבות שירותה במחנה שורה, מטופלת במרכז שערים לשיקום פוסט־טראומה בבית החולים רעות תל־אביב. בפוסט שפרסם בית החולים שיתפה מילר בחוויית הטיפול שלה ובקשר שנוצר בינה לבין אנשי הצוות.
מילר תיארה את המרפאה כ״שער אל דרך ארוכה, מורכבת, ולעיתים קשה מאוד״. לדבריה, ד״ר מירי כפיר, העומדת בראש המרפאה, רואה את האדם שמאחורי האבחנה, והצוות כולו קשוב לצרכים האישיים של המטופלים.
אחד הדברים המשמעותיים עבורה, כתבה, הוא האפשרות להגיע למרפאה עם צ׳רלי. מילר הבהירה שצ׳רלי אינה כלבת שירות, אך תיארה אותה כעוגן המסייע לה להיכנס למרפאה ולהישאר בחדר גם ברגעים קשים. לדבריה, צ׳רלי כבר מכירה את אנשי המרפאה ואת המקום שבו מחכים לה בבוקר ממתקים אצל אוסנת.
מילר סיפרה כי הפסיכולוגית מיטל מלווה אותה לאורך הדרך, וכי המשוב שהיא מקבלת מגדי במסגרת הביופידבק מסייע לה ללמוד על התהליך שהיא עוברת. היא כתבה גם על הליווי הרוחני של אורלי, על עבודתה עם הדס, המרפאה בעיסוק, ועל הגינה הטיפולית עם אורית. לדבריה, העבודה בגינה מאפשרת לה לראות צמיחה גם בתקופות שבהן קשה לה להבחין בהתקדמותה שלה.
עוד הזכירה את היוגה עם ניבי, המסייעת לה לפגוש מחדש את גופה; את הטיפול בדיקור עם שרון ואת הרפלקסולוגיה עם שרה. מילר סיפרה כי ד״ר ארז, הרופא השיקומי, מעניק לה טיפול גופני ואף ניסה לסייע לה לחזור לרכוב על אופניים יחד עם חברו אדי.
על אוסנת, האחות האחראית, כתבה מילר כי היא מסייעת לה בשעות חירום וברגעים קשים. היא ציינה כי אנשי הצוות מקשיבים גם לרעיונותיה, להצעותיה ולביקורת שהיא מעלה, אף שלא כל הצעה מתקבלת או ניתנת ליישום. מילר הוסיפה כי בשל קשיי זיכרון ייתכן ששכחה להזכיר מישהו מאנשי הצוות, והדגישה כי אין בכך כדי להפחית מחשיבותו עבורה.
״כל אחת ואחד מאנשי הצוות מחזיקים עבורי שער אחר: שער אל הגוף, שער אל הנפש, שער אל הרוח, שער אל התפקוד ושער אל החיים שמחכים לי מעבר לפחד״, כתבה. ״והם לא דוחפים אותי לעבור בו. הם פשוט עומדים שם איתי, עד שאצליח״.
להצטרפות לוואטסאפ חדשות תל אביב-יפו להצטרפות לקבוצת דילים וקופונים לאליאקספרס
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
אין עדיין תגובות
אפשר להתחיל את הדיון עם תגובה ראשונה.