לאור המחסור החמור במנות דם בישראל, קהילת קשת מזכרת בתיה בשיתוף עם מד״א, מזמינה את התושבים לתרום דם, ביום שלישי 27/10, בין השעות 16:00-22:00, בבית הספר העל יסודי קשת.
על מנת לעמוד בהנחיות והגבלות הקורונה, יש להירשם מראש בקישור המצורף https://bit.ly/2FOREdG
שימו לב!
יש להצטייד בתעודה מזהה הכוללת תמונה ומספר זיהוי
תרומה מגיל 17 עד 18 מותנת באישור ההורים בלבד.
התורמים יקבלו ביטוח דם משפחתי לשנה
כמיטב המסורת בערב יום העצמאות קיימה מועצת קריית עקרון את טקס הענקת אות יקיר קריית עקרון. כזכור לאחרונה יצאה המועצה בקול קורא לתושבים לקבלת המלצות על יקירי הישוב לשנת תשפ"ג. ועדה מיוחדת דנה בהמלצות והחליטה כי אלו הם יקירי ויקירות היישוב:
לבנה פלד
מדריכת שיקום לנפגעי נפש למדה ומספרת כי בזכות העבודה היא למדה להכיר את האחר. כשיצאה לפנסיה חיפשה פעילות לנפש ולסייע לקהילה והקימה את קבוצת סורגות בקהילה הפעילה כבר 5 שנים. לאורך השנים חברות הקהילה תרמו רבות לנשים חולות סרטן, לילדים, בתקופת המלחמה תרמו כובעים, כיפות, חם צוואר, תרמו לבתי חולים ועוד.
הנתינה הגיעה כבר מהבית מאביה ואחותה ריקי פירוז ז"ל (שגם היא זכתה בתואר יקירת היישוב על התנדבותה במרכז לקשיש. ויקי הלכה לעולמה בחודש מרץ האחרון) שהתנדבה שדחפה אותה להתנדב ולתרום לקהילה. היא ספרה כי אחותה היא זו שהמליצה עליה לקבל את אות יקירת היישוב - אותו לא הספיקה לראות.
חיה נייס
חיה היא גמלאית משרד החינוך לאחר שהייתה במשך שנים מורה לחינוך מיוחד. לאחר שפרשה לגמלאות היא החלה לפעול בתחום השירה בציבור כאשר החלה במופעי "חיה בשירים" ערבי שירה בציבור וחיים שכאלה. היא הגיעה לקריית עקרון לפני כ30 שנה (ומספרת שהצליחה להביא גם את ילדיה ליישוב) והמשיכה את פעילותה בקהילה על ידי הובלת מיזם קהילה מטיילת (יחד עם הרכזת לשעבר אריאלה מזרחי) המוציאה טיולים לבני הגיל השלישי וגם פעילה בקהילת הסורגות. אחראית על מיזם "קהילה מספרת סיפורים" מועדון שבו אנשים מספרים את סיפור חייהם במגוון נושאים. היא עורכת ומגישה במרכז לתקשורת ברחובות - הטלוויזיה הקהילתית, כתבה שיר "חשיפה" על ההתמודדות שלה עם האסון שפקד אותה כשאבדה את בעלה במלחמת יום כיפור. היא מאמינה בעשייה ובנתינה וכך המשיכה גם בתקופת הלחימה כאשר היא מסייעת לחיילים ולמפונים.
אופיר גהלי בן 51
במקצועו הוא ספר גברים והמוטו שלו בחיים הוא התנדבות התנדבות והתנדבות. כחלק מתרומתו הוא מתנדב בבית החולים הרצפלד שם הוא מספר, מגלח את המטופלים, בנוסף מתנדב בבית העלמין קריית עקרון שוטף מסדר, עורך אזכרות ומסייע לאבלים יחד עם אמו. בחודש מרץ איבד אופיר את אחיינו אפיק טרי שנפל בקרבות בעזה.
צביה ציוני
בת 77. זהו כבוד לצביה שזוכה פעם נוספת באות יקירת היישוב. צביה פועלת רבות למען הקהילה בהתנדבות במרכז יום לקשיש שם היא עורכת הרצאות וקורסים במגוון תחומים, עורכת טיולים. כיום היא מנהלת אזור הדרום וסניף רחובות של האגודה הישראלית לסוכרת, בעברה הייתה אחות אחראית במכון ההמטולוגיה בבתי החולים קפלן. במהלך המלחמה המשיכה לתרום וסייעה בתרומות אוכל חם לחיילים. צביה מספרת כי את הרכב שלה היא מכנה אמבולנס מאחר והיא סייעה לכל מי שהיה זקוק לקבל טיפול רפואי ולהגיע לבית החולים.
המועצה לשימור אתרים, בשיתוף משרד המורשת, מזמינה את הציבור הרחב לקחת חלק בעשרות אירועי שבוע שימור אתרים - חלקם הגדול ללא תשלום - שיתקיימו בכל רחבי הארץ בין התאריכים י"ד-כ"ג באייר, 31-22 במאי.
שבוע שימור אתרים מתקיים כבר יותר מ-30 שנה, ומטרתו לחשוף בפני הציבור הרחב את חשיבותו ואת הפנים השונות של תחום השימור - שהוא הבסיס להנחלת המורשת - כמו גם את פעילותה המקיפה של המועצה לשימור אתרים ואת אתרי המורשת בכל הארץ. כל זאת, באמצעות מפגשים בלתי אמצעיים עם בתים, דמויות וסיפורים, שיחד מרכיבים את התמונה המופלאה של ההתיישבות בארץ מאז המאה ה-19 ושל המאבק להקמת המדינה.
בין האירועים הבולטים בשבוע שימור אתרים השנה: מגוון סיורים מודרכים באתרי מורשת בערים, במושבות, בקיבוצים ובמושבים; סיור בבית ויצמן ברחובות בעקבות מורשתו של האדריכל הנודע אריך מנדלסון; סיור לאורך הדרך ההיסטורית בין יפו לירושלים; ערבי שירה, "יום הנוטר" במשטרת נהלל ההיסטורית; תהליכי שימור המורשת בירושלים - המציאות והחלום; נגיעה בתולדות הרכבת החיג’אזית בחיפה; ביקורים בבתים המספרים את סיפוריהם של החלוצים והחלוצות; סיורים מיוחדים במוזיאונים לאומנות; סיור בעקבות שימור יצירתו של האמן הנודע שרגא ווייל; חיפה החדשה של דאהר אל־עמר; סיפורי אהבה וקולינריה באשקלון ועוד.
שני, 27.5, מזכרת בתיה, "אמנות בתוך תפאורת שימור היסטורי" - סיור אמנות ושימור במושבה.
מפגש עם מלאכות יד בתוצוגות המוזיאון, ביקור אצל האמנית נעמי גוראון בסטודיו שלה שתציג ותספר על אמנות אינטימית. ב"קזרמת לוין" תחכה האמנית שירלי וגנר שיצרה את התערוכה "מכניקה של נשל" המשלבת ישן והיסטורי עם חדש וטכנולוגי.
ולסיום – חשיפה כמעט ישירה של אמנות הקולאז'ים של האמן ישראל לוי ז"ל
20 ₪ למשתתפ/ת. מותנה במספר משתתפים. פרטים והרשמה בקישור
שלישי, 28.5, מזכרת בתיה, "בתים מספרים"- סיור בעקבות בתים היסטוריים והאנשים שגרו בהם.
20 ₪ למשתתפ/ת. מותנה במספר משתתפים. פרטים והרשמה בקישור
רביעי, 29.5, מזכרת בתיה, "סיפורים בין מצבות"- סיור שקיעה בבית העלמין. בתשלום.
20 ₪ למשתתפ/ת. מותנה במספר משתתפים. פרטים והרשמה בקישור
חמישי, 30.5, מזכרת בתיה, "מסע במנהרת הזמן אל תקופת העלייה הראשונה" – סיור רגלי (13:00-11:00) בעקבות אתרים ואנשים מימיה הראשונים של המושבה.
20 ₪ למשתתפ/ת. מותנה במספר משתתפים. פרטים והרשמה בקישור
פירוט כל האירועים באתר המועצה לשימור אתרים
עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים:
"גם במהלך הימים המורכבים העוברים עלינו בעת הזאת, ימים של חירום ומלחמה, חובה עלינו להמשיך לנוע קדימה, ויחד עם הציבור הרחב לפעול וליצור סדר יום שהשימור והנחלת המורשת נמצאים במקום מרכזי בו. שבוע שימור אתרים, מהווה הזדמנות מצוינת להכרות עם נושא השימור בכלל ועם פועלם של המועצה לשימור אתרים ואתרי המורשת בפרט".
בימים אלה מבצעת המועצה המקומית קריית עקרון מבצע עיקור וסירוס לחתולי הרחוב ביישוב.
אגף הביטחון מוביל מבצע נרחב ללכידת חתולי רחוב לצורך עיקור וסירוס, כאשר היעד הוא להגיע ל-120 חתולי רחוב עד סוף השבוע הקרוב.
בטקס חגיגי שהתקיים השבוע במשטרת רחובות קיבל שרון קפרא, קצין הביטחון של המועצה, תעודת הערכה והוקרה על פועלו מטעם מפקד התחנה.
ראש המועצה גבי גאון בירך את שרון קפרא ואמר: שרון היקר, תודה על עשייתך הבטחונית למעננו וכל הכבוד!
המתכון לצלעות טלה עם פריקי מוצג באדיבות שף אסף גרניט, הפרזנטור והיועץ המקצועי של רשת נעמן.
מרכיבים עבור 2-3 מנות:
פריקי:
- 20 גרם שמן זית
- 1 גזר חתוך לקוביות קטנות
- 1/2 בצל לבן חתוך לקוביות קטנות
- 1 שן שום קצוצה
- 100 גרם פריקי שטוף
- 35 גרם שזיף מיובש קצוץ
- 35 גרם משמש מיובש קצוץ
- 35 גרם צימוקים לבנים
- 35 גרם צימוקים אדומים
- מלח/פלפל
- 3 גרם שאטה
- 2 גרם ראס אל חנות
הוראות הכנה:
שטפו היטב את הפריקי. חתכו את הבצל והתחילו לטגן, הוסיפו את השום. הוסיפו את הגזר והפירות היבשים וערבבו. טגנו כ-4 דקות. הוסיפו את הפריקי וטגנו עוד כ-3 דקות. הוסיפו מים רותחים 2 אצבעות מעל הפריקי, בשלו על אש נמוכה כ- 20 דק עם כיסוי.
צלעות:
- 4-6 יחידות צלעות או קארה צלעות
- 10 גזרים קטנים חלוטים, מקולפים וחצויים
- מלח אטלנטי
- פלפל שחור
הוראות הכנה:
צירבו את הצלעות בצד של השומן עד השחמה, צרבו את הבשר מכל הצדדים. לאחר מכן צירבו את הגזרים בשומן כבש. במידה והצלעות לא עשויות, הכניסו אותם לסיום בישול בתנור בחום של 200 מעלות (בהתאם לעובי הצלע). הניחו את הגזרים מתחת לצלעות. הביאו את הבשר למידת עשייה רצויה.
המלצת הגשה:
הניחו כף גדולה של פריקי, הוסיפו את הצלעות והגזרים הצרובות וחופן של עלים מתובלים בשמן זית (כוסברה, פטרוזיליה, נענע, זעתר).
בית החולים קפלן מזמין נשים לקראת לידה לכנס היריון נוסף שעתיד להתקיים ביום שישי 25.4 בהיכל התרבות רחובות.
בתוכנית: מתחם דוכנים, נשנושי בוקר, פעילות גופנית "הריון בתנועה" עם גלית גטריידה-מעיין, הפיזיותרפיסטית, ייעוץ הנקה אחת על אחת עם יועצות ההנקה של בית החולים, ו"טעימות" של רפלקסולוגיה ממטפלות כללית רפואה משלימה. שורת הרצאות וטיפים ממומחי ההיריון והלידה בקפלן.
בסיום תתקיים הגרלת פרסים והפתעות בהובלת מועדון היולדות מאמיK
ההשתתפות בהפנינג היא ללא עלות אך מותנית בהרשמה מראש
שימו לב- בשל אילוצי המקום לא תתאפשר כניסה לאולם ההרצאות עם עגלות או תינוקות מתחת לגיל שנתיים.
מתי? יום שישי 24.5 בשעה 8:00 בהיכל התרבות רחובות, רחוב יעקב 48
הרשמה בלינק בתגובה, ב-6977* או גם בווטסאפ של מאמיK
052-295-4523 או בלינק לחצו כאן
לציון ראש חודש אייר ויום העצמאות התקיימה חגיגה ישראלית בבית ספר קשת במזכרת בתיה.
אחרי תפילות ראש חודש משותפות, התכנסו תלמידי בית הספר במגרש למופע דגלנות של ילדי שכבת ו' בליווי השיר חי לאחר מכן נהנו התלמידים מארוחת פלאפל וקיום שיעורים על יום העצמאות והתקומה.
מי אני?
סמ"ר שגיב גורי, מפקד טנק
מאיפה אני?
מזכרת בתיה
הסיפור שלי
התגייסתי בנוב' 21 לשריון, עברתי הכשרה בשיזפון ויצאתי ישר לקורס מ"כים. בתור המט"ק הוותיק בפלוגה, הפכתי להיות מט"ק חפ"ק. תפסתי קו בעזה עם פרוץ המלחמה, ונכנסתי בתחילת התמרון
התחביבים שלי
ג'ודוקא ומדריך ג'ודו, אוהב לטייל
למי סיפרתי ראשון על ההצטיינות?
עדיין לא סיפרתי
תוכנית אירועי יום העצמאות ה76 למדינה שיערכו השנה בצורה קהילתית ומצומצמת. בעקבות הטבח הנורא והלחימה המתמשכת בערים רבות בישראל פנו אל התושבים על מנת שיחליטו כיצד יש לציין את אירועי יום העצמאות השנה. הסקר יצא גם במזכרת בתיה ובהתאם לכך הוחלט על צמצום החגיגות על ידי פתיחת מספר מוקדי אירועים שיתפרסו על ערב יום העצמאות.
תוכנית האירועים ליום שני 13.5 החל משעה 20:30
בפאב הברונית תתקיים מסיבה ישראלית והופעה
בבית ספר רבין תתקיים מסיבת פול מון עם שולחנות משחק, פינות ישיבה, דיג'י, איפור וזוהרים
בבית ספר בן גוריון יפתח מתחם משפחות וילדים עם עמדתו צילום, מתחם לגו ענק, כדורגל מטרה, סנוקר בול אנושי, מתחם מציאות מדומה, מתחם מיני גולף, ג'ימבורי לקטנטנים, עמדות יריד משחק, דוכני משחק ועוד
קהילת יש"י
קהילת יש"י חוגגת עצמאות בטקס משותף למעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות ברחבת בתי הכנסת של הקהילה
לו"ז 18:45 תפילת מנחה
18:0 התכנסות
19:00 תחילת הטקס
20:00 תפילת ערבית חגיגית
20:30 ארוחת ערב ישראלית חגיגית
בנוסף ישמעו המשתתפים סיפורי זיכרון, קתפעי תפילה ומשניות מפי הילדים, ריקודי ילדי הגן, ריקוד ילדי בתי הספר ומופע דגלנות
קהילת קשת
קהילת קשת תערוך את טקס המער בין יום הזיכרון ליום העצמאות החל משעה 18:00 בבית ספר היסודי קשת רחוב רפאל סוויסה 34
מוזיאונים
ביום העצמאות מוזיאון המושבה ייפתח את שעריו ללא עלות לתושבים
המוזיאון יפעל בין השעות
יום שני 13.5 משעה 19:30 ועד 21:30
יום שלישי 13.5 משעה 10:00 ועד 14:00 ויתקיימו סיורים מודרכים בשעה 10:30 ובשעה 12:30
מוזיאון הרב מוהליבר יהיה פתוח ללא עלות לתושבים ביום שלישי 13.5 משעה 10:00 ועד 14:00
לחוברת האירועים המלאה https://heyzine.com/flip-book/62ffffc4af.html#page/5
חגיגות יום העצמאות ה76 למדינת ישראל.
השנה יעמדו החגיגות בסימן "רק בגלל הרוח" - ערב של עוצמה, אחדות וגאווה יחד עם הטקס המסורתי להענקת אות יקירי ביישוב בסימן מלחמת חרבות ברזל.
החגיגות ייפתחו ביום שני 13.5.24 החל מ19:30 במגרש הכדורגל היישובי עם שידור טקס המשואות מהר הרצל
בשעה 20:30 יתקיים טקס יקירי קריית עקרון במעמד ראש המועצה אילן ירימי וחברי המועצה
בשעה 21:00 מופע כשרונות צעירים
בשעה 22:15 הופעה של הזמר ליאור נרקיס
ביום העצמאות שלישי 14.5.24יתקיים הפנינג המשפחות המסורתי בפארק יצחק שמיר (בשדרות רבין ליד תדיראן) עם מופע של כוכב הילדים הדוד חיים, מתחם מנגלים, מתנפחים, דוכני אוכל ודוכני משחק
הפעילות תתקיים משעה 10:00 ועד 16:00
תושבי מזכרת בתיה מוזמנים/ות לצפות בשידור חי בטקס כיבוי משואות והדלקת תקווה בהובלת משפחות חטופים וחטופות הערב, בשעה 20:00, בבית המתנדב.
משפחות החטופים החליטו השנה לקיים טקס משואות משלהן שיתקיים אמפי שוני -״טקס כיבוי משואות והדלקת התקווה״ במחאה על התנהלות הממשלה והזלזול שהם חשים בהתנהלות מולם. הטקס יתקיים במעמד משפחות החטופים, ניצולים, משפחות שכולות ונכבדים נוספים.
לינק לשידור ורשימה מתעדכנת של המוקדים:
יו"ר המועצה הדתית, נועם אהרון ממשיך בפעילות לקידום השירות לתושב ושיפוץ בית העלמין. כחלק משיפור השירות בבית העלמין עתידים להיות מוצבים בקרוב שלטים עם ברקוד שכל מי שנכנס לבית העלמין יכול לסרוק את הקוד ולמצוא את מיקום הקבר של הנפטר/ת.
בעקבות תחילת עבודות התוספת בבית העלמין בקריית עקרון, ראש המועצה המקומית, אילן ירימי, פנה לרב היישוב, יוסף בן דוד, על מנת לקיים גידור רוחני לקרקע המיועדת. כל רבני היישוב התגייסו למשימה וביצעו גידור רוחני לבית העלמין, כאשר הכוונה היא שגבולות בית העלמין יהיו עד לגבול הקרקע המיועדת ולא יעברו אותה. הטקס כלל תפילות וקריאת מזמורי תהילים בכל אחד מקצוות בית העלמין, תוך שיתוף פעולה מלא בין הרבנות לראש המועצה המקומית.
עצרת הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה התקיימה אמש במעמד השר אבי דיכטר, ראש המועצה, אילן ירימי ומכובדיי היישוב. מעל לאלף תושבים הגיעו לחלוק כבוד לנופלים, בני ובנות היישוב.
יהי זכרם ברוך!
במהלך טקס המשפחות השכולות שנערך בבית יד לבנים, האווירה הייתה קשה ומורכבת יותר מתמיד. המשתתפים בטקס חיזקו את ידי המשפחות השכולות והתפללו להחזרת החטופים, להצלחת החיילים ולהחלמת כל הפצועים. נאמר בטקס: "יהי זכרם ברוך".
לרגל יום העצמאות ה76 לישראל בתי הקולנוע מזמינים את התושבים ליהנות מהסרט הישראלי "קרב אויר"
ביום שלישי 14.5 יוכלו חיילים יוכלו ליהנות מכרטיס זוגי חינם לסרט ויתר הצופים יהנו מ50% הנחה לכרטיס בודד.
ההטבה לחיילים מותנית בהצגת חוגר - ברכישה בקופות בלבד
ההטבה תקפה רק ליום שלישי 14.5.24
תקציר הסרט
1967 , סרן רן נשר (מאור שוויצר) מתמנה למפקד טייסת מטוסי מיראז'. סגן מפקד הטייסת, סרן איתן רום (דניאל ליטמן) מאוים מהופעתו של מפקדו החדש, שנראה בעיניו חסר אחריות וניסיון עד כדי סכנה ממשית לטייסים. מאבק הכוחות ביניהם גורם למתחים ותפקוד לקוי של הטייסת. עם פרוץ מלחמת ששת הימים, השניים עומדים בפני קרב מכריע גורלות.
הסרט מבוסס על אירועים אמיתיים בהם מבצע "מוקד", שפתח את מלחמת ששת הימים ואפשר לחיל האוויר עליונות אווירית מוחלטת, תוך קרבות אוויר הירואים של טייסי חיל האוויר הישראלי.
לפרטים נוספים
סינמה סיטי https://www.cinema-city.co.il/
הוט סינמה https://www.hotcinema.co.il/
רב חן https://www.rav-hen.co.il/#/
"זה סוד שהמטופלים שלי אף פעם לא יידעו עליי"- בית החולים קפלן יצא בפרוייקט מיוחד לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל במסגרתו עובדי המרכז מספרים על על יקיריהם אותם שכלו במלחמות ובפעולות האיבה.
לדברי בית החולים זה יכול להיות כל אחד; המזכירה שקבעה לכם את התור. הרופא או הרופאה שלכם. האחות שטיפלה בכם במיון. המשנע שהעביר ממחלקה למחלקה או הרנטגנאית שבדקה אתכם. הם אבות ואימהות, בנים ובנות, סבים וסבתות, אחים ואחיות, דודים ובני דודים - שכולים, שאיבדו את היקר להם מכל בישובי העוטף, בבסיסי הדרום, במסיבה ברעים, בקרבות בעזה, בפיגועי תופת ובמלחמות ישראל.
יונה שמוכר, מזכירה רפואית במחלקה הפסיכיאטרית, על בנה, סרן יוני (ליאון) שמוכר ז"ל:
יוני שמוכר בנם של יונה וליפא, בעלה של שלומית הופמן, נולד ביום י"ז בחשוון תשל"ז (10.11.1976) ברחובות. אח צעיר לבילי, אח בוגר לרעות ונעמה.
הוא גדל ברחובות, למד בבית הספר היסודי "שפרינצק", ואחר כך בתיכון "אורט", במגמת אלקטרוניקה ומחשבים עד כיתה י"ג. כשהיה בן 18 עבר עם הוריו ושלוש אחיותיו למושבה מזכרת בתיה.
הוא היה ילד יפה, מלא חן, עם עיניים כחולות קורנות ומאירות. ילד ערני, סקרן ללא גבול, שובב והרפתקן שהרבה להסתבך במעשי קונדס. בגיל שש כבר טיפס על עצים וגגות, לעיתים כדי לקטוף פירות, לעיתים כדי לבדוק מה יש שם למעלה. ברוב המקרים הצליח לרדת, אבל גם קרה שצריך היה להזעיק את השכנים, כדי לפרוס שמיכה, למתוח אותה היטב כדי שהוא יוכל לקפוץ לתוכה. לקפוץ, לחייך חיוך מתוק ומקסים לכולם, וללכת לדרכו כאילו דבר לא היה. רק שבין לבין, בין טיפוס לקפיצה, הוא גם ביקר לא מעט בבית החולים "קפלן" עקב פציעות שונות ומשונות. כשגדל מעט כבר ניהל במרץ את ענייני החבר'ה בשכונה, היה ידוע בתור "הילד היפה שמטייל בשדות יחף עם הכלב שלו", וכשקיבל אופניים משופצות מסבו, היה זה הוא שסימן לחברים שהגיעה השעה לרכוש אופניים, כדי שיוכלו לבלות ברכיבה משותפת. כשהרכיבה עצמה כבר לא הניחה את דעתו, הוא יזם עם הילדים חפירה של בורות לאורך הכביש, עליהם דילגו ברכיבה אקרובטית, שהסתיימה, למרבה הצער, באופניים הרוסות ומושבתות.
הוא היה חסר פחד לחלוטין ושיתף גם את אחיותיו הצעירות בהרפתקאותיו, הרפתקאות שגלשו גם לחצר בית הספר וכך יונה, אימו, הייתה מוזמנת לבית הספר, אחת ליומיים שלושה, כדי לשמוע מה חידש הבן שלה. רק שכאשר דרשה מהמורים להעניש אותו בעצמם על מעשי הקונדס שלו הם ענו שהוא כל כך מקסים וחכם שאי אפשר לכעוס עליו, בטח לא להעניש אותו. הפיתרון שנבחר, על כן, היה לגייס את הילד למשימות מיוחדות: לעזור למנהל, לסייע למורה לחינוך גופני ולעבוד עם המורה לחקלאות – כולם מורים שאהבו אותו במיוחד. כל זה, אגב, לא הפריע לו להצטיין בלימודים, לזכות בפרסים בתחרויות ריצה וקפיצה בבית הספר.
מאז היותו ילד צעיר, אהב יוני לטייל בארץ. על אף שלחוג סיירות של "החברה להגנת הטבע" התקבלו רק מכיתה ו', יוני הצטרף כבר בסוף כיתה ד', לאחר שהפגין יכולות פיזיות מרשימות במסע הראשון אליו יצא. הוא היה פעיל בחוג לסיירות, למד אמנויות לחימה, והשתתף בנבחרת השחייה התחרותית של העיר רחובות. תחביב נוסף שלו, לשעות הפנאי, היה איסוף בולים ומטבעות.
בתיכון הפך מחניך למדריך בחוג לסיירות "נחל שורק", יצא לקורס מדריכי סנפלינג במכון "וינגייט", וארגן טיולים עם חבריו ואחיותיו, שראה עצמו אחראי להן. בבית הקפיד לוודא שהן גומרות הכול מהצלחת ובטיולים לימד אותן לגלוש ממצוקים, ערך להן מבחני אומץ ובחן את יכולתן לשרוד בשטח. כחובב טבע מושבע, סקרן, חקרן וידען, יצא יוני למסעות לאורכה ולרוחבה של הארץ ובכל פעם התרגש מחדש מיופייה.
מאוחר יותר עבר קורס צלילה, צלל בארץ ובחו"ל, ואחרי שהכיר את שלומית, שעברה גם היא את הקורס, בילו שעות, ביחד, בתוך המים.
הוא היה ספורטאי מעולה, אצן למרחקים ארוכים, שהקפיד, בכל שבת שבה היה בבית, לצאת לרכיבת שטח עם אביו ועם גיסו, רפי.
יוני התגייס ב-11 ביולי 1994 לקורס חובלים. רק שבשלב מסוים החליט שמה שמתאים לו יותר זה שירות במסגרת 'הירוקים', שם, חשב, יוכל לתרום תרומה משמעותית יותר. ואכן, על פי בקשתו הוא הצטרף לקורס השלמה חילית של חיל ההנדסה, סיים את הקורס בהצלחה וכך גם את "קורס רחף" - הכשרה מהירה לקצונה – מסלול מיוחד בהנדסה קרבית. תוך זמן קצר יחסית הוא סיים את קורסי הפיקוד החיליים, וקיבל את הפיקוד על מחלקת הסיור הגדודית של גדוד ההנדסה , 601. היה מאותם מפקדים שסחפו אחריהם את החיילים.
במהלך שירותו הצבאי, בסדיר, לחם בלבנון, לקח חלק בלחימה באינתיפאדה בעזה, ביהודה ושומרון, והשתתף במבצע "חומת מגן", בסופו גם זכה להוקרה מיוחדת על פעילותו.
בשנת 1996 הכיר יוני את שלומית. יוני עבר אז את ההשלמה החילית, ושלומית הייתה בעיצומו של קורס מדריכות חבלה. שנים אחר כך סיפרה שידעה שהוא האיש שלה בשנייה הראשונה שעיניה נחו עליו – גבוה, רחב, עם עיניים כחולות וחיוך כובש. כמה שבועות לאחר שנפגשו בפעם הראשונה, בחדר האוכל של הבסיס, עוד קודם שידע אפילו את שם משפחתה, הוא הצליח להגניב לה פתק קטן: "לפני שאנחנו מתחתנים ומולידים ילדים", כתב לה, "אולי כדאי שנכיר קצת זה את זו".
יוני השתחרר משירות קבע בשנת 1999, יצא לטיול של שנה, עם שלומית, בדרום אמריקה, ובשנת 2000 החל את לימודיו באוניברסיטת באר שבע. ב- 2003 הוא סיים את התואר הראשון בפיזיקה, והמשיך בלימודיו לתואר שני. הוא גר בעיר, יחד עם שלומית, שסיימה את לימודי המשפטים שלה ושימשה כמתמחה בבית המשפט. הם גידלו חתולה בבית, תבלינים בערוגה בחצר, רכבו על אופניים לשוק ואכלו בערבי שישי אצל הסבא והסבתא של שלומית שגרו לא רחוק מהם.
לימודי התואר השני היו לא קלים, אבל ליוני הייתה משמעת עצמית חזקה, ויכולת לימוד. עבודת התֶזָה שכתב עסקה בחלקיקי הננו, וסימנה פריצת דרך טכנולוגית בתחום. במקביל עבד יוני כסטודנט, במפעל "אלתא" של התעשייה האווירית, במחלקה לפיתוח חומרה.
ביוני 2004, לאחר שמונה שנות חברות, ואהבה ענקית נישאו שלומית ויוני, בחוות הרועים, על גבעה ירוקה, תחת כיפת השמים, במקום שהוא בחר, בטקס שהיה בדיוק כמו שהוא רצה, כמו שהתאים לשניהם. לאחר החתונה הם עברו להתגורר במושב בית נחמיה בו גדלה שלומית, הוסיפו כלב זאב יפיפה לחיות הבית שלהם, הרחיבו את גינת הירק וערוגת התבלינים, והתכרבלו בספה הרחבה בערבי החורף הקרים.
יוני היה ילד של בית. גם בגיל עשרים ותשע לא יצא מבית הוריו בלי שלושה סנדוויצ'ים, שקית פירות וסיר בשר להמשך השבוע. הוא לימד את אימו לבשל עם התבלינים אותם גידל בגינתו, ניהל שיחות נפש ארוכות עם אביו, ובחר איתו גבינות וזיתים בשוק של יום שישי ברמלה. אחת לכמה ימים הקפיד להתקשר לאימא, גם מלב הג'ונגלים באפריקה. יצר קשרים חמים וקרובים במיוחד עם בני משפחתה של שלומית.
ובכלל, יוני אהב את הבריות, הייתה לו הרגישות, הסובלנות, ההבנה והכבוד לכל אדם. ידע לדבר עם כל אחד בשפתו ובגובה העיניים. הוא אהב להקשיב לסיפוריהם של אנשים מבוגרים, היה קרוב במיוחד לסבתו רוזה, אמה של יונה, והחליף מתכונים עם הסבתות של שלומית.
כשהובא למנוחות, ספד לו חברו יובל: "הסיפור שלי עם יוני התחיל לפני עשרים שנה ... כשאתה בן אחת-עשרה אתה לא מבין בדיוק את משמעות המילה חבר. לוקח זמן עד שאתה מבין שבעצם קיבלת מתנה, חבר בנשמה, וכל רגע שאתה איתו גורם לך לרצות להיות איתו יותר. ... יוני נתן, למי שפגש בו, לגעת לרגע במשהו מושלם".
יוני אהב להאזין לשירי ארץ ישראל. הזמרים האהובים עליו במיוחד היו אריק לביא, שמוליק קראוס, הדודאים, יהורם גאון וחוה אלברשטיין. היה חובב קריאה, שבלע תמיד לפחות שני ספרים במקביל. הוא קרא ספרי מדע, ספרי שירה - בעיקר נתן אלתרמן ונחמן ביאליק - ספרי היסטוריה, מתח ורומאנים. הוא היה רחב אופקים וכשעלתה קושייה במשפחה נהגו לומר "נשאל את יוני".
יוני דאג לאחיותיו רעות ונעמה כאח בוגר, וחיבה גדולה וחברות שָׁרְתָה בינו לבין בילי אחותו הבכורה. יוני אהב את ילדיה-אחייניו, יפתח ואלעד. לימד אותם לרכוב על אופניים, הוציאם מהגן בימי שישי, כשהתאפשר לו, והביאם לבית סבא וסבתא. אחרי ארוחת הצהריים נהג לצאת איתם לטיולים בשדות, בפרדסים ובחיק הטבע עם הכלב צ'אנס. כשיפתח היה בן ארבע הוא קנה לו מעבדה קטנה לפיזיקה ואלקטרוניקה, ועשה איתו את הניסויים הראשונים.
הוא היה גאה ביהדותו, היה בקי בתנ"ך וכשנעמה אחותו נסעה לפולין, נתן לה את מילות השיר "ערב עירוני" של נתן אלתרמן וכתב לה: "למרות הזוועות שתראי, תחושת חוסר האונים והכעס על העבר שנשכח, קמה לה מדינה לתפארת. ומה שקשה – מחשל כברזל. למרות העצב בפנים שאי ראשך גבוה, כאחת מנציגות העם היהודי. פקחי עינייך, היי קשובה. וגם ברגעים הקשים שנני לך - 'גופי קטן ומתגמד אבל ראשי כל כך גבוה'".
במילואים שירת יוני בחטיבת הצנחנים, שימש כמפקד מחלקה מבצעית בפלוגה א' בגדוד ההנדסה 8219, היה מפקד מחלקת סיור גדודית, אחר כך מונה סגן מפקד פלוגה ביחידת גדוד חיל ההנדסה בחטיבה 551, חטיבת העילית של הצנחנים ב"עוצבת האש".
במהלך מלחמת לבנון השנייה, גויס יוני לשירות מילואים בצו חירום. יומיים לפני שנהרג סיים אימון עם חייליו, וערב כניסתם ללבנון הגיע לביקור אחרון בביתו, הביא לשלומית מתנה – שרשרת שקנה בדרך, בעפולה, לכבוד ט"ו באב המתקרב. קצת הקדמתי, התנצל בפניה, ולא ידע שבמועד עצמו כבר לא יהיה עימה. בפנקס שנמצא בין חפציו עוד הספיק לרשום לעצמו להזמין מקום לשניהם בצימר, מיד לאחר המלחמה.
בלילה שלפני הכניסה פקודות הקרב השתנו שוב ושוב, יוני התרוצץ ממקום למקום עם מפות ביד, למד בכל פעם ציר חדש. בסופו של דבר, קרוב לחצות הלילה, חצתה החטיבה את הגבול, נשלחה לכפר הלבנוני דבל, כחמישה קילומטרים פנימה. החיילים נצטוו להסתתר בבתי הכפר במשך היום ולהמשיך בלילה שלמחרת לראשף, לכבוש את המקום ולפתוח ציר לוגיסטי לכוחות. הם חצו את הגבול באיחור ניכר, נעו בשטח באיטיות רבה, סוחבים על גבם ציוד וחומרי חבלה במשקל של ארבעים קילוגרמים. לפאתי הכפר הגיעו עם אור ראשון, ושתי פלוגות נשלחו לבניין פרוץ לגמרי, על אף שמפקדי הפלוגות הזהירו שהמקום אינו בטוח. ואכן, באמצע היום, סמוך לשעה אחת ושלושים בצהריים, חטף הבניין שני טילי נ.ט. שירו אנשי החיזבאללה. יוני נהרג ועימו עוד שמונה מחבריו לפלוגה: רב-סרן נתי יהב, רב-סמל ראשון אשי נוביק, רב-סמל אלעד דן, רב-סמל גלעד זוסמן, רב-סמל בן סלע, רב-סמל עידן קובי, רב-סמל עדי סלים, רב-סמל נאור קאלו. באותה תקרית נפצעו עוד עשרים ושבעה חיילים. חילוץ הנפגעים התעכב ארוכות ונעשה בסופו של דבר תחת אש כבדה.
תשעה ימים לאחר שגויס, בט"ו באב תשס"ו, ב-9 לאוגוסט 2006, נהרג סרן יוני שמוכר בקרב בדרום לבנון. בן 29 בנפלו.
הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במזכרת בתיה. הותיר אחריו אישה, הורים ושלוש אחיות.
משפחתו וחבריו חסרים אותו ומתגעגעים אליו. מתגעגעים לחוש ההומור שלו, לצחוקו המתגלגל, לנוכחותו העצומה, לחיבוק הדוב העוטף, המלא חום. הייתה בו אופטימיות בלתי מנוצחת, שמחת חיים לא נגמרת ותיאבון ענק לכל מה שציפה לו בעולם הזה.
בילי אחותו ספדה לו: "אנחנו שלוש בנות ואתה אחד. אבל היית הָאחד. הרגשנו בטוחות לידך, שמחות, ובעיקר נהנינו מכל דקה שהייתה לנו איתך... חינכנו אותו", אמרה, "לעשות תמיד את הטוב ביותר, לתרום כמיטב יכולתו למען המדינה. הוא נענה לצו 8 ויצא מביתו כאילו הוא יוצא לעבודה."
"כל יום מחדש אתה לעולם לא תחזור. הכתפיים המנומשות, הגב הגדול והחזק שלך, העיניים הכחולות, הכי יפות במשפחה," כתבה אשתו שלומית ביום השנה למותו, "עם מבט הילד השובב שמחפש תעלולים, הנשמה הטהורה. מזלי הטוב בחיים הוא שפגשתי אותך, מזלי הטוב בחיים הוא שמיד ידעתי שאותך אני רוצה, מזלי הטוב בחיים הוא שגם אתה בחרת בי, מזלי הטוב בחיים הוא שהייתי אשתך ושהלכתי לישון איתך כל לילה. זה המזל הטוב שהיה לי בחיים. היית לי בתחילת חיי, ותהיה איתי שוב בסופם".
אריאלה רינגל-הופמן, אמה של שלומית, כתבה ליום השלושים: "לאורך המסלול שיוני היה רץ בו כל יום עם הכלבים, כבר פורחים החצבים. יוני כבר לא יראה את פריחת החצבים, לא יתעטף עם שלומית בשמיכה חמה, על הספה הקטנה, מול הטלוויזיה. לא ישמע את הטיפות דופקות על גג הבית שבנו. לא יקרא לשלומית משירי אלתרמן שכל כך אהב. הוא לא יעמוד יותר, גבוה כל כך, יפה כל כך, במטבח, עם המגבת על הכתף, שולט ביד רמה בחמ"ל הפרטי שלו, מנצח, כמו קוסם, על צבא של חמישה סירים ושש קערות; יוני לא יילד את הילדים שכבר בחרו להם שמות, לא יגדל אותם. לא יקטוף תאנים, ולא יאסוף תות עץ לריבה, לא יֵצֵא כל שבת למסע אופניים עם ליפא, לא יבדוק איתו כל שישי, קצת לפני שכולם נאספים לצהריים אצל ההורים שלו, מה חדש בשוק של רמלה. לא ידחוף אצבע לסירים של יונה, לא ייקח את אחייניו יפתח ואלעד לבילוי אחר צהריים, ולא יתגלגל איתם על הדשא ..."
במסגרת הפעולות להנצחתו, בני משפחתו במזכרת בתיה לוקחים חלק פעיל מאוד בתכנון ובהפקת ה"מרוץ למזכרת", עם ועדת הנוער היישובית. המרוץ, המתקיים אחת לשנה, בשבוע שלפני יום הזיכרון, משלב ספורט, אהבת הארץ ומורשת, תוך דגש על עולם הערכים שלאורו יוני גדל. כך נחשפים המשתתפים במרוץ גם לסיפורו האישי של יוני. "עבורנו – לקחת חלק באירוע שיש בו הקניה של ערכים וידע לנוער זה הדבר הטוב ביותר שיכול להיעשות," אומרת אימו, יונה שמוכר.
במקביל יזמה משפחת הופמן בבית נחמיה, יחד עם משפחת שמוכר ובסיוע פעיל של המושב והמועצה המקומית, הקמה של גן יפיפה סביב מגדל המים, בקצה המזרחי של המושב, בדיוק במקום שבו החל יוני את ריצותיו היומיות. סביב מגדל המים הוקמה רחבת אבן, ניטעו צמחי ארץ ישראל, עצי זית, כליל החורש, רימונים ותאנים, וכן תשעה ברושים לזכר תשעת הנופלים בכפר דבל. המקום משמש להתכנסות בטקסי זיכרון, בפתיחת שנת הפעילות של תנועת הנוער, ולאירועים אחרים.
הפקולטה לפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון הקימה גן לזכרו של יוני בשטח הקמפוס.
עמותת 'בדרכם', של חיילי גדוד המילואים של יוני וחבריו, מנציחה את זכר הנופלים בטיפוח, שיקום, שיפוץ והפעלת שביל ים אל ים, מחוף אכזיב לימת הכנרת. בייזום פעילויות לאורך השנה המיועדות לכל עם ישראל. במקביל הוציאה העמותה ספר המשלב את סיפורם האישי עם מידע מפורט וערוך היטב על המסלול.
"זה סוד שהמטופלים שלי אף פעם לא יידעו עליי"- בית החולים קפלן יצא בפרוייקט מיוחד לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל במסגרתו עובדי המרכז מספרים על על יקיריהם אותם שכלו במלחמות ובפעולות האיבה.
לדברי בית החולים זה יכול להיות כל אחד; המזכירה שקבעה לכם את התור. הרופא או הרופאה שלכם. האחות שטיפלה בכם במיון. המשנע שהעביר ממחלקה למחלקה או הרנטגנאית שבדקה אתכם. הם אבות ואימהות, בנים ובנות, סבים וסבתות, אחים ואחיות, דודים ובני דודים - שכולים, שאיבדו את היקר להם מכל בישובי העוטף, בבסיסי הדרום, במסיבה ברעים, בקרבות בעזה, בפיגועי תופת ובמלחמות ישראל.
רחל בן ישי עמר, עובדת משק במחלקת אשפוז יום פסיכיאטרי, מספרת על אחייניתה, מרסדס אוריה עמר ז"ל:
מרסדס גדלה והתחנכה בקריית עקרון. למדה בבית ספר יסודי ע"ש יצחק בן צבי בקריית עקרון ובהמשך בתיכון "אורט" ברחובות. היא הייתה נערה יפת תואר, חברותית ואהובה על הבריות. בת מסורה להוריה ואחות אוהבת לאחיה התאומים.
כשסיימה לימודים היא התנדבה במשך שנתיים בבית חולים במסגרת שירות לאומי (בבית חולים קפלן?)
מגיל צעיר אהבה טיפוח ויופי, ולאחר השירות הלאומי החלה ללמוד קוסמטיקה כמקצוע: עיצוב ריסים וגבות, בניית ציפורניים וטיפולי פנים. במקביל ללימודיה עבדה כמוכרת בחנות לאביזרי אופנה ולאחר מכן בחנות נעליים. כעבור זמן, ניהלה עם אחותה את בית הקפה "פלפלת" בבית החולים "קפלן" ברחובות.
בהמשך השתלבה במכון היופי "כינרת ממן" ובלטה כעובדת חרוצה ומוכשרת. חלומה היה להמשיך ללמוד ולפתוח עסק משלה בתחום הקוסמטיקה.
מרסדס נישאה והתגוררה ברחובות, אבל כעבור זמן התגרשה. חלומה היה למצוא בן זוג אמיתי ואוהב ולהקים עמו בית כשר ומשפחה אוהבת. היא הייתה אישה מאמינה ויראת שמיים. אהבה ללכת לשיעורי תורה, עלתה לקברי צדיקים והרבתה לבקר בכותל, במיוחד בתקופת חגי תשרי. במכתב שכתבה ביקשה: "אבא שבשמיים, תשמור על המשפחה שלי מכל פגע רע ועין הרע. אבא שבשמיים, מרוב שאני אוהבת אותך אני בוכה מאושר. רציתי להגיד לך שגם כשאני בנפילה אני קמה בזכותך על הרגליים. תודה על הכול. כל מה שייעשה איתי, אני אקבל באהבה". סיפרו מכריה: "בסרטונים שהייתה מעלה תמיד הייתה מודה לבורא עולם, מודה על הטוב והקיים ותמיד ראתה את חצי הכוס המלאה".
מרסדס אהבה ללכת לחדר כושר, לשמוע מוזיקה וליהנות מהחיים. הייתה מוקפת בחברים, אירחה ובישלה, בעיקר אוכל מרוקאי.
מרסדס תכננה לבלות בלילה שבין שישי לשבת השבעה באוקטובר במועדון בתל אביב אך החברים שהצטרפה אליהם החליטו על שינוי ובחרו להגיע לפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים. שם, יחד עם עוד כשלושת-אלפים מבלים, הם רקדו ושמחו.
עם תחילת מתקפת המחבלים היא וחבריה ניסו להימלט ונסעו לכיוון קיבוץ מפלסים, אך הכביש שרץ מחבלים שחלקם אף לבשו מדי חיילי צה"ל, מה שהטעה חלק מהבורחים. החברים יצאו מהרכב וברחו לכיוון המטעים. באותו זמן היו בקשר עם משפחותיהם, אך בשעה 9:24 אזלה הסוללה בטלפון של מרסדס וזה היה הקשר האחרון איתה. בשתיים או שלוש השעות הבאות החבורה הסתתרה במטעים, עד שהמחבלים איתרו אותם.
מרסדס אוריה עמר נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 33. הובאה למנוחות בבית העלמין בקריית עקרון.
הותירה אחריה הורים, אח ואחות.
יהי זכרה ברוך.
29 אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ נתרמו לזכרם/ן של 29 נופלי/ות מגן דוד אדום מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל"
מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל", נפלו 29 מעובדיו ומתנדבי של מגן דוד אדום בדרכם להציל חיים או בהגנה על גבולות המדינה. כדי להנציח את זכרם ולהמשיך את מורשת הצלת החיים, לפיה חיו את חייהם, הוקדשו 29 אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ, לזכרם שיסייעו להציל חיים והוצבו בתחנות מד"א בהן התנדבו ועבדו הנופלים ברחבי הארץ. לאחרונה התקיים טקס מרגש במעמד המשפחות שחשפו את שמות יקיריהם על האמבולנסים שמיועדים להצלת חיים.
בין העובדים /ות ומתנדבים/ות נמצאת סמלת אושר ברזילי ז"ל, ממזכרת בתיה, בת 19 בנופלה, סמלת מבצעים בחטיבה הצפונית, החלה את דרכה במד"א כמתנדבת נוער, נפלה בשבעה באוקטובר במוצב נחל עוז.
האמבולנסים וניידות הטיפול הנמרץ נתרמו הודות לתרומתם האדיבה של הארגון "Samaritan's "Purse ועל ידי זוג תורמים שביקשו להישאר בעילום שם באמצעות אגודת ידידי מד"א בישראל.
מנכ"ל מד"א, אלי בין: ”על גבורתם של נופלי עובדי ומתנדבי מגן דוד אדום יסופר עוד רבות במשך השנים. אלו אנשים שמשימת הצלת החיים הייתה לנגד עיניהם, והם פעלו בכל האמצעים הדרושים כדי להגשים את מטרה זו, ובכך גם שילמו בחייהם. הארגון כולו מרכין את ראשו וזוכר את אנשיו, כל אחד מהם הותיר חלל עצום למשפחותיהם היקרות, וגם למשפחת מד"א, שתמשיך להנציח אותם בעזרת האמבולנסים וניידות הטיפול הנמרץ המוקדשים לזכרם. אין מספיק מילים כדי לתאר את גודל האובדן, נמשיך במשימת הצלת החיים – למענם ולזכרם".
בעקבות אירועי יום העצמאות בקרית עקרון מחר שני 13.5 יחולו שינויים בהסדרי התנועה באזור מגרש הכדורגל היישובי.
מחר שני 13.5 החל משעה 16:00 ועד לחצות 24:00 ייחסמו הרחובות הבאים ולא תתאפשר כניסה או יציאה אליהם:
משה שרת פינה שלמה בן יוסף
הרב עובדיה יעבץ והמשך הרחוב שלמה בן יוסף עד רחוב מימון (לאורך הגדר של בתי ספר בן צבי)
רכבים שיחנו במקום יגררו לחניית המתנ"ס
לידיעת הציבור, לקראת אירועי יום הזיכרון וערב יום העצמאות מתוכננים שינויים בהסדרי התנועה:
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה- רחוב מוטה גור ייסגר לתנועה, מכיכר צור ועד כיכר המשוריין, החל מהשעה 18:00 ועד 21:30.
ערב יום העצמאות- מכיכר רוטרי (שברחוב מוטה גור) ועד כיכר הזה"ב (שברחוב הגורן), החל מהשעה מהשעה 19:00 ועד חצות.
חניון המשוריין ייסגר לאחר טקס יום הזיכרון שיתקיים ביום ראשון 12/5 ויפתח שוב לאחר אירועי יום העצמאות ב-14/5 ביום שלישי בבוקר.
במועצה מבקשים מהציבור להישמע להנחיות הפקחים בשטח ומבקשים את סבלנותכם.
"זה סוד שהמטופלים שלי אף פעם לא יידעו עליי"- בית החולים קפלן יצא בפרוייקט מיוחד לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל במסגרתו עובדי המרכז מספרים על על יקיריהם אותם שכלו במלחמות ובפעולות האיבה.
לדברי בית החולים זה יכול להיות כל אחד; המזכירה שקבעה לכם את התור. הרופא או הרופאה שלכם. האחות שטיפלה בכם במיון. המשנע שהעביר ממחלקה למחלקה או הרנטגנאית שבדקה אתכם. הם אבות ואימהות, בנים ובנות, סבים וסבתות, אחים ואחיות, דודים ובני דודים - שכולים, שאיבדו את היקר להם מכל בישובי העוטף, בבסיסי הדרום, במסיבה ברעים, בקרבות בעזה, בפיגועי תופת ובמלחמות ישראל.
סיפורה של שמחה מידאני, גמלאית, לשעבר מזכירה רפואית בארכיון מרפאות, מספרת על נכדה, סמ"ר סהר מידאני ז"ל:
סהר נולד באוגוסט 2003 בקריית עקרון והיה בן בכור להוריו.
הוא התגייס במרץ 2022 ושירת בגדוד 13 של גולני. סהר היה במוצב נחל עוז כאשר המחבלים פרצו את הגדר וביצעו טבח מכל הכיוונים.סהר נלחם עד הרגע האחרון. גם אחרי שנפצע הוא המשיך להילחם ללא הפסקה. כשהייתה לו הזדמנות לעלות עם חבריו לרכב החילוץ, בחר להישאר עם ברק ז"ל, חברו לצוות, שהיה במצב קשה. השניים מצאו יחד את מותם.
סהר היה ילד שכולו אור וטוב, תמיד דאג לפזר אהבה וצחוק. משפחתו וחבריו היו ערך עליון עבורו- גם ברגעיו האחרונים הוא דבק בערכים אלו.
סהר הותיר אחריו את הוריו, הילה ולירן, ואת אחותו, סתיו.
יהי זכרו ברוך.
