התפתחות הכלכלה בארץ ישראל: רשות העתיקות חושפת ממצאים נדירים מהתקופה הפרסית

רשות העתיקות מפרסמת מידע היסטורי מרתק אודות ההתפתחויות הכלכליות והטכנולוגיות בארץ ישראל בתקופה הפרסית. על פי הממצאים, אחת ההתפתחויות המרכזיות באזור במאות ה-5 עד ה-4 לפני הספירה הייתה התפשטות השימוש במטבעות כאמצעי סחר. אף שהמטבע הומצא כבר במאה ה-7 לפני הספירה במערב אנטוליה, רק בתקופה הפרסית הפך השימוש בו לנפוץ במרחב הלבנט.

ממצאים מחפירות ארכיאולוגיות שונות ברחבי הארץ מלמדים כי במחצית השנייה של המאה ה-5 לפני הספירה, החלו להופיע בישראל מטבעות בכמויות גדלות והולכות. בתחילה היו אלה בעיקר מטבעות כסף מיובאים – כגון סטאטרים יווניים ומטבעות מערים פיניקיות – שהגיעו לאזור כחלק מהסחר הימי והיבשתי בין האימפריה האחמנית הפרסית לבין העולם האגאי היווני.

בהמשך מסבירים ברשות העתיקות כי גם מרכזים אזוריים החלו לטבוע מטבעות משלהם. בערי החוף עזה ואשקלון הוטבעו מטבעות שנשאו סמלים מקומיים, ולעיתים קרובות שילבו דימויים בהשפעה אתונאית, פיניקית, אחמנית ומצרית. במקביל, הופיעו במרחב יהודה מטבעות כסף קטנים שעליהם מופיעה הכתובת "יהד" בכתב עברי קדום. מטבעות אלו, המתוארכים בעיקר למאה ה-4 לפני הספירה, משקפים את מנהלתה וכלכלתה של הפחווה הפרסית ביהודה ואת השתלבותה במערכת האזורית.

עם זאת, המעבר לכלכלה המבוססת על מטבעות לא היה מיידי. כפי שעולה מהממצאים, לצד המטבעות המשיך להתקיים השימוש בכסף לפי משקל. בחפירות רבות התגלו "בצעי כסף" – חתיכות כסף שבורות או חתוכות, ששימשו כאמצעי תשלום. שתי המערכות הכלכליות – פריטים בעלי ערך נקוב וכסף שנשקל בעסקה – פעלו במקביל באזור עד למאה ה-2 לפני הספירה.

דוגמה נדירה המשקפת את המפגש בין שתי שיטות התשלום נחשפה לאחרונה בחפירה של רשות העתיקות באזור ירושלים, בניהולם של מיכל מרמלשטיין ודני בן עיון. בחפירה התגלה חצי מטבע כסף קטן מהתקופה הפרסית. המטבע נשבר לשניים בכוונה תחילה עוד בעת העתיקה, ככל הנראה כדי להשתמש בחלק ממנו לתשלום קטן יותר מערכו הנקוב, בשיטת השקילה. ממצא זה ממחיש כיצד מטבעות חדשים שולבו לתוך מערכות מסחר מסורתיות.

במקביל להתפתחות הסחר במטבעות, מציינים ברשות העתיקות כי בתקופה הפרסית התרחב מאוד גם השימוש בכלי זכוכית במזרח הים התיכון, ובתוך כך בארץ ישראל. אמנם הזכוכית הייתה מוכרת כבר אלפי שנים קודם לכן במצרים ובמסופוטמיה, אך בשנים אלו ניכר ייצור מוגבר של כלי זכוכית קטנים בעזרת טכניקה הנקראת "שיטת הליבה". כלים אלו, שגודלם הוגבל טכנולוגית לבקבוקונים קטנים, נחשבו לפריטי יוקרה יקרים ושימשו בעיקר לאחסון בשמים, שמנים ריחניים וחומרים נוספים במסגרת הסחר הבין-אזורי, וזאת עד להמצאת טכניקת ניפוח הזכוכית מאוחר יותר במאה ה-1 לפני הספירה.

להצטרפות לוואטסאפ חדשות חדשות ישראל להצטרפות לקבוצת וואטסאפ ששולחת דילים וקופונים לאליאקספרס

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה