הקטן
הגדל
היפוך צבעים
עכבר גדול
בהירות
ניגודיות
הדגשת כותרות
גווני אפור
בטל שינויים

ספר האמן הראשון של עומר שיזף, "מאדים דומה לעצמו", מוצע לרכישה במוזיאוני בת ים ובאתר המוזיאון

מערכת האתר
צילום מתוך דף הפייסבוק Moby Bat Yam  موبي بات يام  מובי: מוזיאוני בת ים
צילום מתוך דף הפייסבוק Moby Bat Yam موبي بات يام מובי: מוזיאוני בת ים

מוזיאוני בת ים הציגו את ספר האמן הראשון של עומר שיזף, "מאדים דומה לעצמו", שאותו ניתן לרכוש באתר המוזיאון או ישירות במוזיאון בעת ביקור בתערוכה "מאדים".

הספר משלב מסה אישית, מחשבה תיאורטית ודימויים צילומיים, ומתחקה אחר מקומו של האור כמנגנון אסתטי, פוליטי ורגשי. דרך שיטוטים בעיר, זיכרונות, תיאטרון, קסמים ותרבות חזותית, שיזף בוחן כיצד תאורה מעצבת מרחבים, מכוונת מבטים ומארגנת יחסי כוח.

הטקסטים בספר נעים בין האינטימי לקולקטיבי ובין החוויה החושית למחשבה ביקורתית, ומשרטטים מעין ארכיאולוגיה אישית של אור וחושך.

בקטע מתוך הספר, שפורסם בעמוד מוזיאוני בת ים, מתאר שיזף זיכרון ילדות ממבוך מראות:

"הייתי בן תשע כשהוריי לקחו אותי ואת אחותי, ביום קיץ אחד, ל'עיר השעשועים'. אני זוכר כמה הוקסמתי מהעולם הזה. יותר מכל, רציתי לראות את מבוך המראות, עליו שמעתי סיפורים רבים. עמדנו די הרבה זמן בתור שנמתח סביב מבנה המבוך. כולם רצו אז לקחת חלק בפלא שמשנה את התפיסה החושית.

הוריי ואחותי המתינו לי בחוץ, ואני נכנסתי לבדי בדלת קטנה אל עולם האשליה. ראיתי את עצמי שוב ושוב, שמן, רזה, ארוך מאוד. המראות גרמו למסלולי המבוך להידמות זה לזה, אך בכל זאת, מקרוב, ניתן היה להתמצא ולזהות את ההבדל בין המסלול לבבואה. אחרי זמן מה התחלתי להשתעמם, המבוך היה קל מדי, הוא לא עבד עליי. וכשכבר התחלתי להתקדם לעבר היציאה נחתה עליי כמו התבגרות או הארה: אם אערפל את החושים, המבוך יעבוד. אם אצמצם את עיניי לכדי מצמוץ קבוע אראה פחות טוב, המתקן יהיה מעניין יותר והשעשוע יפעל במיטבו. מעורפל, הלכתי בעיניים מצומצמות, לאט, בזהירות, ידיי המושטות לפנים מצילות אותי מלהיתקל במראה או בילד אחר.

ראיתי את הכל כמו כתמים חסרי פרטים, מראות ומעברים נראו זהים. המשכתי ללכת, בהתחלה זהיר, נותן לידיי להוביל, ולאחר מכן כבר בביטחון. חיפשתי את דרכי בין המראות – מיציתי את המתקן, הלכתי מהר, כמו בהתחלה, אבל עם המצמוץ, מחפש את היציאה בחוסר סבלנות.

ואז, באפלה, משהו נגע במצחי: הרקה שלי נתקלה במלוא העוצמה במראה ועפתי לעבר מראה אחרת. זמן מה ביליתי על הרצפה, ילדים שדילגו מעליי בקלילות אל עבר היציאה נראו לי כמו בבואות אור מרקדות. קמתי באיטיות, עם זעזוע מוח, דידיתי מעורפל לכיוון היציאה, שם חדרה לעיניי השמש המסנוורת של אוגוסט".







להצטרפות לוואטסאפ חדשות בת ים להצטרפות לקבוצת דילים וקופונים לאליאקספרס


באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה