סיפור לידה מרגש בבית החולים וולפסון.
נופר ועומר חוו לידה שקטה בה לעובר לא היה דופק במהלך החודש השישי להריון.
הרופאה הבכירה במחלקת נשים ויולדות בבית החולים וולפסון , ד"ר אן דקלו מגיעה אל הזוג ומסבירה כי צריך להוציא את העובר כמה שיותר מהר, ואכן , לפי דבריהם הכל נעשה כמו שצריך, זירוז, חדר לידה, אפידורל ולידה ללא בכי או קריאות פליאה.
עשרה חודשים לאחר מכן הצליח הזוג שוב להיכנס להיריון , ההריון היה הירון עם סיכון, מעקב צמוד במחלקת ליווי הריון בבית החולים וולפסון יחד עם ד"ר אן דקלו ופרופסור ערן ויינר, כשלבסוף, אחרי ציפייה בלתי נגמרת , נולדה לנופר ועומר ילדה בריאה, שהשם לה זכתה הוא אן, על שם הרופאה שליוותה אותם והחזיקה את ידם לאורך כל התהליך
להלן הפוסט אותו שיתף הבוקר, אבא עומר:
סיפור הלידה של אן שלנו מתחיל למעשה בלידה הקודמת, לידת אחותה הגדולה שנפטרה.
זוג צעיר, חתונה, ירח דבש ומחשבות על ילדים, לכאורה לא משהו שונה מעוד אינספור זוגות.
שלושה חודשים מההחלטה והופ אנחנו בהריון ,מעקב הריון תקין לחלוטין תחושת אופוריה והתרגשות גדולה מהקרב ובא.
ערב יום כיפור האחרון השעה 23:00 ונופר שמה לב למשהו שונה ומוזר ובעיקר לא מרגישה את העובר... נסענו לבית החולים לוודא שהכל בסדר, שניה וחצי אחרי שהאחות הפעילה את המוניטור ונפלו עלינו השמיים, האחות (עוד נחזור אליה) הסתכלה על חברתה ופשוט שתיהן יצאו מהחדר, מיד הבנו שהגרוע ביותר קרה... תתפוס את עצמך מהר אני אומר לעצמי , נופר מתחילה להבין מה קרה.
מגיעה ד"ר אן דקלו הרופאה הבכירה במחלקת נשים ויולדות בבית החולים וולפסון שמסבירה לנו שלעובר אין דופק ומה הולך לקרות עכשיו: "אנחנו צריכים להוציא אותה כמה שיותר מהר , אין לך מה לסבול, נעשה את זה בצורה שתקל עלייך כמה שאפשר"
מפה הכל נעשה טכני. זירוז, חדר לידה , אפידורל כל הטקס והופ, לידה עם דממת מוות.
כאב חד מפלח את הלב בשניה, ריקנות שאין לתאר , תחילת חודש שישי ,שבוע 24 , 575 גרם של אהבה טהורה לייצור מופלא שאמור להיות הבת הבכורה שלנו, אפילו שם היה לה כבר.
יצאנו משם שבורים אבל אוהבים מאוד, עייפים ומותשים אבל חזקים מאוד ברוח, אמונה שלמה מחזקת אותי ואת נופר שכך היה צריך לקרות, כך ה' רצה, עוד נחזור לפה למחלקה הזאת ללדת פה עובר חי! ככה אני אומר לנופר ואנחנו חוזרים הביתה, לבדנו.
עד לפה החלק הקשה.
עשרה חודשים עברו מאז, הריון בסיכון גבוה , מעקב צמוד במחלקת ליווי הריון בבית חולים וולפסון של רופאים מדהימים בראשם ד"ר אן דקלו האהובה שלנו ופרופסור ערן ויינר המדהים שבינתיים קיבל את ניהול המחלקה... כמה חרדות, כמה לחצים! קצרה היריעה מלנסות להסביר את החששות שמהדהדים מהטראומה אבל יחד איתה בטחון חזק מאוד בה' יתברך ופרדוקס לא פשוט , הרי גם פעם שעברה הכל היה בסדר ותקין ותראו איך זה נגמר.
הפעם זה נגמר אחרת, האחות שברחה במוניטור ביום כיפור חזרה מהדלת הראשית וגרמה לחווית לידה בלתי נשכחת שכמובן הסתיימה בבכי של כולנו ושל תינוקת קטנה, מחלקה שלמה עמדה מאחורינו וגרמה לנו להבין שהדבר הכי חשוב בלידה זה הצוות הרפואי.
יצאנו מוולפסון עם ילדה מתוקה, יצאתי משם בעל שמעריץ את אשתו , איזה עוצמות את גילית, כמה כוחות יש בך חיים שלי!
איך קוראים לילדה אתם בטח שואלים...? קראנו לה אן, על שם הרופאה האהובה מוולפסון.
יצאתי יהודי עם אמונה יותר חזקה בה', יצאתי בנאדם שמבין שהחיים הם לא סיפור ילדים משעמם ומתוך השבר אתה הולך ונבנה ובעיקר שעמדנו כזוג מול זה ויכולנו לזה.
ה' תודה אני אבא!!״
להצטרפות לוואטסאפ חדשות בת ים
להצטרפות לוואטסאפ חדשות חולון
דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה
וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
