לרגל חודש המודעות לסוכרת, המרכז הרפואי וולפסון מציג את מרינה דז'ברוב, אחות מומחית קלינית בסוכרת ותושבת חולון, המציינת השנה 30 שנות עשייה בבית החולים. דז'ברוב, נשואה ואם לשלושה בנים, התקדמה לאורך השנים מתפקידי סיעוד במחלקות הכירורגיות לתפקידי ניהול. לפני כשבע שנים בחרה להתמחות בתחום הסוכרת.
דז'ברוב גדלה בברית המועצות וחלמה מגיל צעיר להיות רופאה. לקראת העלייה לישראל הציע לה אביה ללמוד סיעוד כדי להשתלב מהר יותר במערכת הבריאות. לדבריה, עם השנים גילתה כי הסיעוד הוא עבורה הרבה מעבר למקצוע — הוא שליחות. היא המשיכה ללמוד ולהתפתח, וכיום היא גאה בדרך שעשתה.
את הסיפוק בעבודתה היא מוצאת ביכולת להשפיע על חיי המטופלים: לראות אותם מבינים את מחלתם, משנים הרגלים ומשפרים את בריאותם ואת איכות חייהם. לדבריה, כאשר מטופל חוזר ומספר שהצליח לאזן את הסוכרת בזכות ההדרכה והליווי, היא חשה שעשתה שינוי אמיתי.
בגישה למטופלים מדגישה דז'ברוב את חשיבות ראיית האדם ולא רק המחלה, ההקשבה לחששות ולקשיים ויצירת תחושת אמון וביטחון. לתפיסתה, טיפול טוב מתחיל ביחס אנושי ובהבנת הצרכים של כל מטופל ומטופלת.
אחד הרגעים שנחרתו בזיכרונה קשור למטופל שהתקשה לקבל את מחלת הסוכרת ולהתמיד בטיפול באינסולין. במשך תקופה ארוכה הקשיבה לו, עודדה אותו ולא ויתרה עליו. לאחר מספר חודשים הגיע עם תוצאות משופרות משמעותית ואמר לה: "האמנת בי גם כשאני לא האמנתי בעצמי". לדבריה, הרגע הזה הזכיר לה שהעבודה היא הרבה מעבר לטיפול רפואי. היא ממשיכה ללוות אותו גם כיום.
לצד הקריירה בוולפסון, התפקיד שבו היא גאה ביותר הוא היותה אם לשלושה בנים, בהם תאומים. בתקופת המלחמה, כשבניה התאומים שירתו בצבא, חוותה מקרוב דאגה וחוסר ודאות. לדבריה, התקופה חיזקה בה את ההבנה שאין דבר חשוב יותר ממשפחה, בריאות והאנשים האהובים.
בתמונה שצורפה לפרסום מובאים דבריה של דז'ברוב: "החלום שלי הוא לראות פחות אנשים שחולים בסוכרת, ויותר אנשים שחיים לצידה בצורה טובה".
להצטרפות לוואטסאפ חדשות חולון להצטרפות לקבוצת דילים וקופונים לאליאקספרס
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
אין עדיין תגובות
אפשר להתחיל את הדיון עם תגובה ראשונה.