חפירה ארכיאולוגית רחבת היקף של רשות העתיקות שנערכה בשנה וחצי האחרונות מצפון לגדרה בשיתוף עם בני נוער, חשפה במקום אזור תעשייה ובילויים עתיק, ענק ומסקרן.
החפירה נערכת במסגרת הקמת שכונה חדשה בגדרה בשוליו של תל קטרה העתיק, ביוזמה ובמימון של רשות מקרקעי ישראל. בחפירות השתתפו גם בני נוער ממכינות צבאיות ובתי ספר במטרה לקרב אותם לתחום העתיקות וההיסטוריה של ארץ ישראל.
צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
על פי הממצאים בשטח במקום פעל במשך 600 שנה ברצף בין המאות 3-7 לספירה , בית יוצר של קנקנים, שהיו מיועדים לאחסון יין. לטענת הארכיאולוגים במקום הרצף הארוך מלמד על כך שהמקום עבר מדור לדור במשפחה. בנוסף התגלה חדר משחקים עם 4 לוחות משחק שחרוטים בסלע – משחק המנקלה(משחק לוח עם אבנים) ושני לוחות משחק הדומים למשחק השש בש כיום.
חדר המשחקים, צילום אסף פרץ, רשות העתיקות
לוחות המשחק, צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
טביעות האצבע על הכלים
גם מתחם ספא התגלו בחפירות עם מתחם של 20 בריכות חמות וקרות שנבנו במקום, ושני בתי מרחץ מהתקופה הביזנטית שכללו תנור גדול ורצפת פסיפס צבעונית בה הותקנו מתקני המים.
תעלות מים צילום: יצחק מרמשלטיין, רשות העתיקות
לדברי אלה נגורסקי ותמר חרפ"ק, מנהלות החפירה מטעם רשות העתיקות:
אלה נגורסקי, צילום: יולי שוורץ,רשות העתיקות
"בית היוצר פעל ברציפות במשך כ -600 שנה וייצר לכל אורך השנים את אותו מוצר – קנקני אחסון מסוג המכונה "עזה", שייעודם העיקרי היה אחסון יין – תעשייה שפרחה בארץ בתקופה זו ויצאה מאות קנקנים לחו"ל. הייצור הרצוף עשוי להצביע על כך שהעסק עבר במשפחה מדור לדור". לדברי החוקרות, "לא אחת ניכרים על הכלים טביעות אצבע של הקדרים - דרישת שלום מרגשת מאוד, שמקרבת אותנו לאנשים שחיו כאן וייצרו במו ידיהם את הכלים לפני מאות ואלפי שנים". "בחישוב גס", הן מוסיפות, "נזרקו באתר כ-100,000 קנקנים, שמטעמים שונים הוגדרו כפסולת ולא הוצאו למכירה".
על חדר המשחקים הן מספרות: "אנשים הם אנשים, והארכיאולוגיה מזכירה שאנחנו לא ממציאים את הגלגל. ממש כמו שגוגל הקימו מרחב משחק במקום העבודה, כך גם כאן – גילינו חדר משחקים ששימש, אולי, להפוגה של העובדים משגרת העבודה התובענית. מצאנו ארבעה לוחות משחק - שניים -נמנים על משפחת משחקי המנקלה, שמשוחקים באזורינו ובכלל לן המאה חמישית דוגמתם ניתן למצוא - גם היום בכל חנות משחקים, ושני לוחות של משחק הנמנים על משפחת משחקי "השש-בש".
מצ"ב סרטון EYECON, באדיבות רשות העתיקות
שברי חרס, צילום אסף פרץ , רשות העתיקות