באתר תפוז מתפרסם באחד הבלוגים מפה מעניינת של רחובות משנת 1929. המפה מתארת את המושבה רחובות והיישובים שסביבה כפי שנראו בשנת 1929. אדמת הקרן הקיימת המסומנת במפה הוקצתה להקמת שכונות מגורים עבור עולי תימן שעבדו כפועלים במושבה והמפה מסמנת את השטח המוקצה לתימנים שבעתיד תהפוך לשכונת מרמורק. בשכונה שערים שמדרום למרכז המושבה ישבו בשנת 1929 518 תימנים, והקרן הקיימת רכשה שטח נוסף של 1100 דונם על מנת להרחיב את אזור המגורים של התימנים.
ללינק באתר תפוז
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2383862
כמה מילים על שכונת מרמורק
כפר מרמורק נוסד בז' כסלו תרצא (24.11.1930). מייסדי הכפר הם אנשי העלייה השנייה, שעלו ממחוז שרעב בתימן בשנת 1912 והתיישבו בקבוצת כנרת. אחרי שמונה עשרה שנים של האחזות וייבוש ביצות, נאלצו לעקור למען הרחבתה של קבוצת כנרת ולעבור לכפר מרמורק, הסמוך לרחובות. מ-17 המשפחות שהגיעו לכנרת, נותרו 10 משפחות, שהגיעו לרחובות.
המתיישבים קיבלו 10 דונם, עבדו בכרמים ובפרדסים ובשארית זמנם עיבדו את אדמתם. כעבור שנתיים הצטרפו אליהם 35 משפחות משכונת שעריים, שהצפיפות בה גדלה. עם גלי העלייה מתימן קלט הכפר עשרות משפחות. הכפר נקרא ע"ש אלכסנדר מרמורק, מעוזריו של ד"ר הרצל.
שכונת מרמורק בשנה הראשונה להקמתה
בשנת 1931 הורחבה שכונת מרמורק. עיתון "הארץ" תיאר את ההרחבה: "במעמד קהל אורחים, שבהם אוסישקין, ביאליק, גולדברג, גלוסקין, לוין אפשטיין, הרצפלד, ב"כ קבוצת שילר וגבעת ברנר, והמחותנים העיקריים עצמם – התימנים, שבשבילם עומדים הבתים להיבנות, הונחה בל"ג בעומר אבן הפינה לבניין 40 בית על יד שכונת מרמורק, מתרומתו של ה' ישראל רוקח מאמריקה".
הכפר עמד מבחינה מוניציפאלית ברשות עצמו, עד שסופח לשטח שיפוטה של רחובות בשנת 1956.
כמה מילים על שכונת שעריים
בו' תשרי תר"ע, 21 בספטמבר 1909, נערך טקס הנחת אבן הפינה לשכונה החדשה, שנקראה בשם "שעריים". תחילה נבנו שלושה בתים דו-משפחתיים, מלבני חומר (טין ובוץ). אח"כ נוספו שלושה בתים, שנבנו כמו במושבה – מאבני כורכר מלוכדות בדבש. אחר כך נבנו צריפים, שחוזקו מבפנים באבני כורכר.
השכונה החדשה נקראה בשם "שעריים" על פי שירו של שלום שבזי, בו נכתבה השורה: "נראה בני ציון שהם עם בבליים, יבנה וציפורי ושעריים וירושלמיים". בעבר התקיימה סברה שהשם הערבי "דוראן" משמעו שעריים, שהיא עיר המוזכרת ביהושע, ט"ו 36, אך כיוון שהמושבה נקראה רחובות, ניתן השם שעריים לשכונת התימנים.
רחוב זכריה מדאר בשנת 1930
בשנת 1912 הגיעה לרחובות שיירה נוספת של תימנים, שמנתה 100 נפשות מעולי שרעב מתימן ובראשם עמד הרב משולם. בהשפעת הרב קוק נרכשה חלקה נוספת שניתנה לתימנים, דונם למשפחה. העולים נקלטו בשכונה על ידי אחיהם, שהקלו את קליטתם. ארבע שנים לאחר ייסודה של שעריים, היו בה 51 בתים, צפופים, על שטח של 66 דונם.
שכונת שעריים בימיה הראשונים
גם לאחר מלחמת העולם הראשונה נמשכה עליית יהודי תימן, רבים מהם שמו פניהם לשעריים, ועשרות בתים נבנו בשכונה. נרכשו חלקות נוספות, השכונה גדלה ונעשתה לשכונת התימנים הגדולה בארץ.
החל משנת 1922 הוכנסה שכונת שעריים לתחומה של רחובות, אבל תושבי השכונה שמרו על אוטונומיה וניהלו את חייהם באופן עצמאי, ללא תלות במושבה הגדולה. רק בשנת 1944 בוצע הסיפוח הרשמי של השכונה לרחובות.
התמונות מתוך אתר מוזיאון תימן של רחובות
http://www.rishonim.org.il/teiman-rehovot/show_item.asp?itemId=19&levelId=43327&itemType=0